#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה יעשה אם מלך 1) ישראל 2) אומות העולם, שואל בשלומו באמצע שמ""ע?"	"1) לא ישיבנו {והקשה הטהרת השלחן לימא מצות עשה דאורייתא דכבוד המלך ידחה מצוה דרבנן דתפילה, ואי אמרת דהעוסק במצוה דרבנן פטור ממצוה דאורייתא לק""מ [ועי' ביה""ל סי' ע""ב ד""ה אם], וי""ל דיש איסור להפסיק באמצע שמ""ע, אבל עדיין צ""ע למה לא אמרינן עשה דוחה ל""ת} 2) עדיף לקצר כל ברכה וברכה או יטה מן הדרך [לפי הב""ח עדיף לקצר, ולפי הפמ""ג עדיף להטות מן הדרך (מ""ב ס""ק ד')], ואם א""א יפסיק בדיבור [וההוא חסיד דלא הפסיק (ברכות ל""ב ע""ב) צ""ל שהיה בטוח שיקבל תשובתו (מג""א ס""ק א')] "	סימן קד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להפסיק משום הפסד ממון?	"לא (מג""א ס""ק א', מ""ב ס""ק ב') {וכפשוטו אפי' כל ממונו דהרי הוא איסור להפסיק באמצע שמ""ע (הר""י באק) [וכעין זה בכה""ח ס""ק ו'], אולם הפמ""ג (א""א ס""ק א') נוטה להקל ביותר מחומש}, ופשוט דאם טריד בכוונתו מחמת זה דמותר להפסיק בהליכה (פסק""ת הע' 31)"	סימן קד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לרמז באמצע שמ""ע?"	"אינו מותר אלא באופן שמטריד כוונתו, כגון תינוק הבוכה [אבל משום חינוך התינוק אסור אפי' לרמז (אור לציון ח""ב פמ""ה אות ל""א, מ""ב דרשו)] או אדם נכבד רוצה לרמז לש""ץ להתחיל (שע""ת ס""ק א', מ""ב ס""ק א'), אכן השיג עליו הערוה""ש (סעי' ד') שהרי באמצע ק""ש אסור לרמז, ק""ו באמצע שמ""ע, אלא אם התינוק בוכה צריך להתחזק בתפילתו ומן השמים יעזרוהו, ובמקום טרחא דציבורא יקצר ולא יאריך."	סימן קד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מתי מותר אפי' לדבר באמצע שמ""ע?"	"1) פיקוח נפש [כגון מלך אומות העולם או עקרב]<br>2) לצורך התפילה [כגון שנסתפק בדיני תפילה] (מ""ב ס""ק ב')<br> 3) בחשש יסורים, הערוה""ש (סעי' ב') מסתפק בדבר [ויש להביא ראיה מנחש שהוא כעוס דמותר להפסיק בדיבור (הר""י באק)]"	סימן קד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם אפשר, האם עדיף לחזור למקומו הראשון להמשיך תפילתו שם?	"{מסי' ק""ג משמע דיש ענין להמשיך ממקום שהתחיל (פסק""ת אות א'), אכן אם הוא עומד בתחנונים משמע ממעשה בר""ע דא""צ לחזור למקומו, ועי' בפסק""ת הע' 51 ובאשי ישראל פל""ב הע' ה' והע' כ'}"	סימן קד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"חולה שיש בו סכנה שצריך לאכול באמצע שמ""ע האם צריך לברך תחילה על האוכל?"	"לא יברך אלא בהרהור (פסק""ת אות ז' בשם שבט הקהתי) {וכן ראינו לעיל במ""ב (סי' ס""ב ס""ק ח') דבמקום שא""א לברך מותר להרהר הברכה ולשתות}"	סימן קד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם התפלל בדרך ובא קרון כנגדו, מה יעשה?	יטה מן הדרך {או יקצר} אבל לא יפסיק בדיבור	סימן קד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשהוא באמצע תחנונים?	"ראינו מר""ע דמותר לילך באמצע תחנונים לצורך מצוה [לפי הרא""ש וחד תירוץ בתוס' ברכות ל""א ע""א, אכן לתירוץ שני בתוס' דהשתחוה באמצע הברכות צ""ע איך מותר לו לילך באמצע שמ""ע, ותי' הערוה""ש (סעי' ז') דכיון דאין זה עקירה ממש דרך הילוך אלא דרך השתחויות לא חשיב עקירה ממקומו], וממילא הש""ץ מקרי עומד בתחנונים עד קדיש תתקבל ואפ""ה אחר שאמר יהיו לרצון וכו' מותר לו לילך לתחנון או לעלייה לתורה או לפתיחה לאבינו מלכנו, אולם, שלא לצורך כלל אסור לזוז ממקומו אפי' בתחנונים (מג""א ס""ק ב', מחה""ש, מ""ב ס""ק ט') [והערוה""ש (סעי' ח') החמיר באמצע תחנונים אפי' לצורך מצוה אלא אם הוא מצוה גמורה אבל לא לפתיחת הארון או לעלייה לתורה אלא ס""ל דיקצר בתחנונים ויפסע ג' פסיעות ואח""כ יעלה]"	סימן קד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה יעשה הש""ץ בימים נוראים בהכריעות?"	"לא יעקור ממקומו אלא יעמיד שטענדר לפניו ולסלקו כשצריך לכרוע (מ""ב ס""ק ח'), ובדיעבד משמע מסי' תרכ""א דיכול לסמוך על הט""ז דהליכה אינה הפסק (מ""ב דרשו) {ויש להוסיף דכתב הערוה""ש (סעי' ח') דלפי התירוץ בתוס' ברכות (ל""א ע""א) דר""ע היתה באמצע הברכה, אפשר דה""נ מותר לו לעקור ממקומו להשתחויות, ויש לחלק בין עקירת מקום שבא ע""י השתחווה וכר""ע ובין הליכה לצורך השתחווה} {אבל לא מהני לסבב רגליו לצדדין דגם זה נחשב כעקירת רגליו כדמבואר במ""ב לעיל סי' צ""ד ס""ק י' (ר' מאיר גרונענבוים שליט""א)}"	סימן קד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדיעבד אם יצא ממקומו?	"אם לא שהה כדי לגמור את כולה חוזר לאותה תיבה ולא לתחילת הברכה (ביה""ל ד""ה אבל)"	סימן קד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לזוז ממקומו באמצע שמ""ע לצורך ברכת כהנים?"	"יש סתירה באג""מ, באו""ח ח""ד סי' כ""א אות ב' כתב שאסור, ובאו""ח ח""ה סי' כ' אות כ""ג כתב שמותר ומחויב {וצ""ע, אבל אין הולכין אחר ח""ח במקום סתירה}"	סימן קד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם כרוך על רגליו 1) נחש סתם 2) עקרב 3) נחש שהוא כעוס 4) נחש הממית?	"1) לפי המג""א (ס""ק ג') אע""פ שאסור לדבר מ""מ מותר לילך דהוי צורך קצת [ולפי הגר""א יש כאן מח' מחבר ורמ""א, שהמחבר סבר דאסור אפי' לילך והרמ""א מתיר לילך], וכן פסק המ""ב (ס""ק י', ביה""ל ד""ה לא), אבל אסור להניף רגלו ליטלו דזהו הפסק גדול (ערוה""ש סעי' ה') [אבל אם נחש על גופו יכול להשליכו בידו, ויש להסתפק אם רגלו ערום אם נחשב סכנה (ערוה""ש סעי' ה')], ולפי רב אלחנן (קובץ שיעורים פסחים אות ל""ב) אסור להפסיק אם יש חשש פיקוח נפש משום שלוחי מצוה אינן ניזוקין אבל רשז""א (שש""כ פכ""ה הע' ט""ו) חולק עליו דאין אנו סומכים על שלוחי מצוה אינן ניזוקין, אולם בזמנינו בודאי בכל אופן יטריד כוונתו ויכול להפסיק (ריש""א, מ""ב דרשו) 2) מותר להפסיק אפי' בדיבור, והמג""א (ס""ק ד') כתב דדוקא בפיקוח נפש {ובאמת תלוי בב' גרסאות ברש""י} [וע""ע בשו""ע לקמן (סי' שט""ז סעי' י') דמשמע דיש עקרבים שאינם ממיתים] 3) מותר להפסיק בדיבור אפי' אינו כרוך על רגליו אלא בא כנגדו (מ""ב ס""ק י""א) 4) הוי כעקרב (ביה""ל ד""ה ואפילו)"	סימן קד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשרואה שבא כנגדו שור 1) תם 2) מועד 3) מסורס 4) שכבר הזיק פעם אחת?	"1) פוסק כשהוא בתוך חמשים אמות [ובמקום שמוחזקים שאינם מזיקים לא יפסוק] 2) פוסק כמלא עיניו [ובמקום שמוחזקים שאינם מזיקים לא יפסוק] 3) לא יפסוק 4) פוסק [אפי' במקום שמוחזקים שאינם מזיקים] (מ""ב ס""ק י""ב)"	סימן קד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שהה כדי לגמור את כולה 1) סתם 2) מחמת אונס צואה 3) מחמת אונס ליסטים?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-970824f9b2d5731f653359f00875be1ab53903cb.jpg"">"	סימן קד סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדיעבד אם לא חזר לראש?	"לעולם יכול לסמוך על הרשב""א דס""ל דלעולם אינו חוזר לראש חוץ מאונס גמור מחמת צואה ושהה כדי לגמור את כולה דאז אפי' הרשב""א ס""ל דצריך לחזור לראש (מ""ב ס""ק ט""ו, ביה""ל ד""ה דינו) [ולאפוקי מדעת הט""ז (ס""ק ג') דפירש הא דאמר רבינו גרשום אם שח צריך לחזור לראש היינו כשגמר כל התפילה]"	סימן קד סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשלא שהה כדי לגמור את כולה 1) סתם 2) מחמת אונס צואה 3) מחמת אונס ליסטים?	"אם רק שהה כדי לגמור הברכה אינו חוזר אלא למקום שפסק (פמ""ג מש""ז ס""ק ג', מ""ב ס""ק י""ז). ואם שהה יותר מזה אבל לא כדי לגמור את כולה {וצ""ב השיעור בדיוק}: 1) חוזר למקום שפסק, דהוא חד דרגה למטה משהה כדי לגמור את כולה (ביה""ל ד""ה ואם) 2) צריך לחזור לראש הברכה דהוא דרגה למטה משהה כדי לגמור את כולה (פמ""ג מש""ז ס""ק ג', מ""ב ס""ק י""ז, ביה""ל ד""ה ואם) [ולפי הדה""ח א""צ לחזור לראש הברכה אלא אם הפסיק בדיבור, ולא קיי""ל כוותיה (מ""ב ס""ק י""ז, ערוה""ש סעי' י""א)] 3) חוזר למקום שפסק {אע""פ שעל פי חשבון ראוי לחזור לראש הברכה דהוא דרגה אחת למטה משהה כדי לגמור את כולה, מ""מ מדויק בביה""ל (ד""ה ואם) דרק חוזר למקום שפסק, ויש לפרש דמצד אחד יש צירוף בין שיטת הרי""ף (דס""ל דבשהה כדי לגמור את כולה לעולם חוזר לראש) ושיטת הדרישה (דס""ל דאונס מחמת ליסטים הוי אונס) למימר דצריך לחזור לראש הברכה, מ""מ מצד שני יש צירוף בין שיטת הב""ח (דס""ל דאונס מחמת ליסטים אינו אונס) ושיטת הדה""ח (דס""ל דלעולם חוזר למקום שפסק היכא דלא הפסיק בדיבור) (עם הר""י באק)} "	סימן קד סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין כשהפסיק באמצע ק""ש ולא שהה כדי לגמור את כולה?"	"אינו חוזר אלא למקום שפסק (מג""א ס""ק ה', מ""ב ס""ק י""ח)"	סימן קד סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין כשהפסיק באמצע ג' ראשונות או אחרונות [באופן שצריך לחוזר לתחילת הברכה]?	"בראשונות צריך לחזור לאבות, באחרונות צריך לחזור לרצה (שו""ע), אכן כתב החיי""א דזהו דוקא אם כבר סיים הברכה [וגם זהו דוקא אחר שגמר ברכה ראשונה ושניה, אבל לאחר הברכה שלישית או ברכה אחרת כבר כתב החיי""א (הובא במ""ב ס""ק י""ט) דאינו חוזר כלל] אבל אם הוא עדיין באמצע הברכה יכול לתקנו וכמ""ש כשטעה והזכיר משיב הרוח ומוריד הגשם בימות החמה דאם הוא עדיין באמצע הברכה יכול לתקנו (מ""ב ס""ק כ""א), אבל החזו""א חולק עליו וס""ל דכשהפסיק לעולם צריך לחזור לראש הסדר ולא דמי למי שהזכיר משיב הרוח וכו' דהתם טעה בהזכרה ולפיכך יכול לתקנו אבל כשהפסיק א""א לתקנו."	סימן קד סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד משערין שהה כדי לגמור את כולה?	"כפי הקורא (רשב""א בשם הירושלמי, רמ""א לעיל סי' ס""ה סעי' א') [והפיוטים שמוסיפים בחזרת הש""ץ אינם בכלל (שע""ת סי' תר""כ)]"	סימן קד סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם שח 1) בשוגג 2) במזיד, באמצע שמ""ע?"	"1) חוזר לתחילת הברכה (מ""ב ס""ק כ""ה) [ופשוט דלפי הגר""א רק חוזר למקום שפסק] 2) לפי הב""ח בדעת הרבינו גרשום חוזר לראש, לפי השו""ע חוזר לתחילת הברכה, ולפי הגר""א חוזר למקום שפסק, וצע""ג (מ""ב שם, ביה""ל ד""ה דינו)"	סימן קד סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין כששח באמצע ק""ש?"	"המג""א (ס""ק ו') מסתפק בדבר, והמ""ב (לעיל סי' ס""ה ס""ק א') הכריע דבשאר ברכות חוזר למקום שפסק, אבל בק""ש נכון שיחזור הפרשיות עוד הפעם כשסח במזיד."	סימן קד סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה יעשה אם הגיע הש""ץ 1) לקדיש 2) קדושה 3) ברכו, כשהוא באמצע שמ""ע?"	"1) לפי המג""א (ס""ק ז', והובא במ""ב ס""ק כ""ז) ישתוק מאמן יהא שמיה רבא וכו' עד יתברך, ולפי המחה""ש עד דאמרינן בעלמא 2) ישתוק 3) ישתוק עד שיענו הציבור ברוך ה' וגו' (ערוה""ש סעי' י""ג). [אע""פ דאין לנו כח להכריע בין רש""י (דס""ל לשתוק) לתוס' (דס""ל דאינו יכול לשתוק) נוהגין כרש""י (ב""י), ואפ""ה אם נכנס לביהכ""נ בשעה שהם מתפללים אסור להתחיל להתפלל ולסמוך על שומע כעונה באמצע התפילה דעונה ממש עדיף ומצוה מן המובחר (ערוה""ש סעי' י""ג)] "	סימן קד סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי שמסופק אם צריך לברך, האם יכול לשמוע הברכה מחבירו?	"הצל""ח (ברכות כ""א) סבר דלפי תוס' אסור דשמא כבר יצא, ורע""א כתב דיכול לשמוע בדרך תנאי אם צריך הברכה, והמג""א (סי' קע""ד ס""ק ט""ו) סבר דא""צ תנאי {ונראה דס""ל דכיון שנוהגין כרש""י השומע כעונה אינו יכול לקלקלו}"	סימן קד סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מי שצריך לעשות צרכיו או ידיו מטונפות האם יכול לצאת ע""י שומע כעונה?"	"הפמ""ג (א""א ס""ק ז') מסתפק בדבר (ביה""ל ד""ה [ויהא]), אכן במ""ב לעיל (סי' ע""ה ס""ק כ""ט) הביא השע""ת (שם ס""ק י""א) דערום אינו יכול לצאת בשומע כעונה {וצ""ב מ""ש}"	סימן קד סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם קראוהו לעלייה לתורה?	"לא יעלה (רמ""א)"	סימן קד סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הפסיק באיסור?	"הוי כשח במזיד ותלוי במח' הנ""ל (במ""ב ס""ק כ""ה), אמנם אם סבר דמותר לענות הוי כשוגג וחוזר לתחילת הברכה (מג""א ס""ק ח', מ""ב ס""ק כ""ט) {ונראה דאם ענה מחמת הרגל דינו כשוגג}"	סימן קד סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם הוא מחויב לפסוק לשמוע לקדושה באמצע שמ""ע?"	"כתב הכה""ח (ס""ק ל""ו) דאם ההפסק מפריע כוונתו א""צ לפסוק (מ""ב דרשו)"	סימן קד סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה יעשה אם אינו יכול לשמוע מהש""ץ?"	"יבקש מחבירו העומד אצלו לכוון להוציאו (אג""מ או""ח ח""ג סי' ד')"	סימן קד סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מי שטעה בתפילתו ודינו לחזור 1) לראש הברכה 2) לראש שמ""ע, האם יכול לענות קדיש וקדושה אז?"	"1) דנו בזה האחרונים וכפשוטו אסור {שהרי אם שח במזיד יש סוברים דצריך לחזור לראש שמ""ע} (פסק""ת אות ט""ז) 2) גם כאן דנו בזה האחרונים וכפשוטו יכול לענות, אכן הפסק""ת (סי' ק""ה אות א') ס""ל דאינו יכול לענות דהרי כתבו הפוסקים דא""צ להמתין כדי הילוך ד' אמות וש""מ דהוי תפילה אחת [ועוד לא שמענו דצריך לומר ברוך שם וכו'] ולפיכך עדיף שלא להפסיק."	סימן קד סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשהוא עומד בתחנונים?	"מותר לענות קדיש, קדושה, וברכו אחר שאמר יהיו לרצון וכו' (מ""ב ס""ק ל') [וה""ה שמותר לעלות לתורה (מ""ב ס""ק כ""ט), ולפי הערוה""ש (סעי' י""ד) דוקא לאחר שפסע ג' פסיעות]"	סימן קד סעיף ח		
